חרדה חברתית

אני לא כל כך מעניין, אולי אפילו די משעמם, אין לי באמת סיכוי להצליח…
מי מאתנו לא חוטא לעיתים במחשבות שליליות על עצמו, או על האופן בו הוא נתפס בעיני אחרים? כולנו מוטרדים במידה זו או אחרת מהאופן בו אנו נראים על ידי האחר, זה הרי ברור. בעולם מורכב של אינטראקציות חברתיות, אנו מוצאים עצמנו פעמים רבות בסיטואציות חשובות ובעלות משמעות עבורנו בהם חשוב לנו להצטייר באופן חיובי ולהשאיר רושם טוב. הבעיה מתחילה כאשר התחושה הזו, או החשש ממה יחשבו מלווה אותנו כמו צל בכל מפגש חברתי. חרדה חברתית מאיימת על היכולת שלנו לייצר קשרים תקינים ופוגעת במעגלי החברות שלנו.

מהי חרדה חברתית וכיצד ניתן להתמודד עמה

נניח וזומנתם לראיון חשוב, התכוננתם אליו זמן רב, אתם מוכנים לכל שאלה, בחרתם בבגדים התואמים את המפגש, הכל כבר מוכן יום קודם לכן והנה קרב הרגע המרגש.
בבוקר הריאיון אתם נמלאים לפתע במחשבות שליליות על עצמכם. אתם חושבים לעצמכם "אולי אני לא מספיק מוכשר לתפקיד, אולי אני מתמודד מול אנשים בעלי ידע רב ממני" ועוד ועוד.
כאשר מגיע הרגע המיוחל, אתם כבר מלאים בספקות עצמיים ומחשבות מנמיכות ומשתקות, ומכאן? הדרך קצרה להתדרדרות. אין ספק כי ריאיון עבודה נחשק מהווה סיטואציה מרגשת ומלחיצה כמעט עבור כל אדם, אולם עבור אלו המתמודדים עם חרדה חברתית, מדובר כמעט במשימה בלתי אפשרית.

מה הדבר שהכי מפחיד אותי בעולם? אכילה בציבור

בדיוק כך, אמר לי אחד המטופלים שלי לפני מספר שבועות.
האם תופתעו לשמוע כי החשש מפני שוני ודחייה חברתית אינו חדש למין האנושי ואפילו קיים בקרב בעלי החיים.
בעבר, היה מדובר במובנים רבים בצורך בעל ערך הישרדותי. בעלי חיים ממינים שונים חיים בלהקות וגם האדם הוא יצור חברתי-קהילתי מטבעו, אשר השייכות נותנת לו זהות ומבססת את מקומו. אם בעבר, אנשים אשר הורחקו או נודו מקהילתם לא שרדו. הרי שגם בתקופתנו אנו לצורך בשייכות, קבלה והכרה יש משמעות עמוקה והוא צורך בסיסי קיומי, אשר משפיע על כל איכות חיינו. כאמור, כולנו מתמודדים עם מצבים חברתיים אשר טומנים בחובם התרגשות או לחץ במידה כזו אחרת, בהם אנו עשויים להיות מוטרדים מהאופן בו נתפס על ידי האחרים. אכילה בציבור, דיבור מול קהל ועוד רבים אחרים הם מצבים אשר מייצרים חשש אצל רבים. אולם כאשר החשש הופך לפחד מצמית, פוגע בתפקוד במצבים רבים ובאיכות חיינו, מדובר בנורת אזהרה עבורנו.

הצצה קטנה לעולמם של הסובלים מחרדה חברתית

עבור אלו הסובלים מחרדה חברתית, העולם מלא במצבים ותרחישים שליליים. הם טרודים באופן בלתי פוסק באופן בו הם נתפסים בעיני אחרים. החשש הזה עוצמתי כל כך עד כדי פגיעה בתפקוד והימנעות מסיטואציות דומות. חשוב להבין כי הטריגר לחרדה, הוא לא בהכרח הסיטואציה, אלא האופן בו האדם תופס אותה.
בבסיס החרדה החברתית ניצב החשש הכבד מפני הערכה שלילית ומבוכה פומבית עד כדי השפלה.
הפחד המצמית הזה מייצר בתורו מצב בו האדם נמנע ממצבים או תרחישים אשר נתפסים בעיניו כבעלי פוטנציאל למבוכה עצמית כדוגמת דיבור מול קהל, מפגש רומנטי, אכילה בציבור ועוד. באם האדם אינו יכול להימנע מהסיטואציה, הוא עשוי לחוש אי נעימות רבה, חרדות ומצוקות.

לרוב, מסווגים את החרדה החברתית לשני תתי סוגים:
חרדה חברתית כללית: מאופיינת בחשש נכבד מפני מרבית המצבים החברתיים. החשש עלול להוביל בהמשך להימנעות או למצוקה משמעותית.
חרדה חברתית ייחודית: מאופיינת בפחד מאותם מצבים חברתיים ספציפיים אשר מוגדרים כבעלי פוטנציאל גבוה למבוכה או השפלה כדוגמת, דיבור מול קהל, אכילה בציבור, פחד במה ועוד. בחרדה חברתית ייחודית, מרבית הסיטואציות אינן מהוות בעיה, אך מספר סיטואציות מובחנות עלולות לגרום למצוקה רבה או הימנעות.

מה קורה כאשר הפחד מזין את עצמו

מירי, בחורה כבת 35 סיפרה לי במהלך הטיפול:
"חיכיתי לדייט הזה כל כך. כבר חודש אנו משוחחים בטלפון ובהודעות ואני מרגישה כאילו אנחנו מכירים שנים. במהלך התקופה הזו, למדנו אחד את השני והרגשתי מוערכת ומוחזרת. קבענו להיפגש ביום שישי, כל השבוע חשבתי על הדייט הקרוב והתרגשתי ממנו וציפיתי לו עד מאוד. פתאום ביום רביעי, התחילו להתגנב הספקות, אולי הוא לא יאהב באמת איך שאני נראית, אולי אשעמם אותו? מה עם אלחץ ואזיע והוא יירתע ממני? הרגשתי שהמחשבות כולאות ומשכנעות אותי ואני מאבדת שליטה לאט לאט. כאשר יום שישי סוף סוף הגיע, הרגשתי כבר ללא אויר. מכיוון שלא הייתה כל דרך אלגנטית להתחמק מהמפגש, ניסיתי לרמוז שאני לא מרגישה כל כך טוב ואולי נדחה. הוא הציע לבוא אלי במקום ורק גרם לי לחרדה גדולה יותר. לבסוף נפגשנו במסעדה נחמדה ליד הבית. כמובן שלא הצלחתי להתרכז במפגש, באוכל או בו. הזעתי, הסמקתי, התרגשתי וככל שהערב חלף הבנתי שאני הורסת לעצמי במו ידי"

מה קרה למירי? באופן לא מודע, הפחד הפעיל אצל מירי את "תוכנית החרדה" שלה, מירי תפסה את הסיטואציה כמאיימת, היא חשה שהיא עלולה להצטייר באור שלילי והדייט שלה עשוי לחשוב עליה שאינה מוצלחת או טובה דייה. החרדות גרמו למכלול של תסמינים פיזיים כמו גמגום, הזעה, בחילות, קוצר נשימה ועוד.
לעיתים, גם אם החשש ממבוכה או תפקוד לקוי מוגזמים, עצם החשש עשוי לגרום לאדם להתנהג בדיוק באותו אופן ממנו הוא חרד כל כך. באופן פרדוקסלי, הפחד הופך לחרדה ממשית המלווה בתסמינים פיזיים ולמעין מעגל בו הנבואה השלילית מגשימה את עצמה. אז מה בעצם ניתן לעשות?

בואו נתמודד עם שאלת השאלות, "מה יחשבו עליי"

נעים להכיר, שמי אורי פוקס, פסיכואטר ומתמחה בטיפול בחרדות.
כמה קל היה יכול להיות אם היינו חיים במציאות פשוטה יותר? בעולם אידאלי, נקבל משוב מידי וברור על ההתנהגות שלנו וכך נוכל להימנע ממבוכה או השפלה, חלילה. אך בחיים, כמו בחיים, ישנם מצבים חברתיים מורכבים, בהם אנו נאלצים לפרש תנועות, מחוות ורמזים לא מילוליים, על מנת להפיק מהם תובנות, לפרש ולסלול את דרכנו החברתית. לצערנו, בסופו של דבר כולנו מתמודדים עם נסיבות כאלו או אחרות אשר בסופן התשובה לשאלה "מה יחשבו עליי", היא לא תמיד התשובה שרצינו לשמוע. הנסיבות הללו עשויות לייצר מבוכה, חרדה, דיכאון פגיעה או עלבון.

העניין הוא שאם בעבור חלק מהאנשים מדובר במשוכות של החיים, הרי שבעבור אנשים הסובלים מחרדה חברתית, המחשבה כי הם עשויים "לפשל חברתית" היא מחשבה הרת אסון. לתפיסתם, התנהגות שכזו עלולה להוביל לדחייה, ניכור והשפלה.
אל תטעו, חרדה חברתית היא בעיה משמעותית ונפוצה אצל רבים, היא עלולה לגרום לפגיעה משמעותית בתפקוד, באיכות החיים וביכולת ליצור ולשמר קשרים חברתיים. מניסיוני ומניסיונם של רבים ממטופליי, הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי נחשב לטיפול יעיל במיוחד המסייע בפתרונות ולא בהכרח בתרופות ובמתן כלים ישימים להתמודדות עם מצבים שונים.

בטיפול בקליניקה נבחן יחד קונספציות שגויות ושליליות שאתם עשויים להחזיק על עצמכם או על מצבים מסוימים, נאתגר אותן אל מול המציאות ונחליפן בתפיסות חיוביות, שיאפשרו לכם להמשיך וליהנות מחיים חברתיים מלאים ומספקים.